פסק-דין חלקי בתיק ס"ע 45366-11-11

1.           בפני בית הדין בקשת הנתבעת 1 - עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") לדחייה על הסף של התביעה בשל התיישנות כאמור בסעיף 5 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או המינהל התקין), תשני"ז-1997 (להלן: "החוק").

2.           התובע מתנגד לבקשת העירייה וטוען כי אין למנות את תקופת ההתיישנות ממועד הגשת התלונה על ידו אלא מרגע שניטלו סמכויותיו ללא שוב.

3.           לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה והתגובה לה, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים, להלן החלטתי.

4.           סעיף 5 לחוק קובע:

"לא יזדקק בית-הדין האזורי לעבודה לתביעה בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה".

5.           בפסק דין בעניין רפי רותם,כמפורט מטה, עמד בית הדין הארצי לעבודה על התכלית שביסוד הוראות החוק, ובכלל זה קבע כי אחד מהתנאים המוקדמים והמצטברים הוא סמיכות זמנים של עד שנה אחת בין הגשת התלונה לבין הגשת התובענה לבית הדין:

"עיקר מהות התנאים המוקדמים והמצטברים של ההוכחה הלכאורית הנדרשת מן העובד לקיום הקשר הסיבתי בין התלונה לבין הפגיעה בתנאי עבודתו, באלה:

א . דרישת סמיכות זמנים עד שנה אחת בין הגשת התלונה לרשות המוסמכת (כאמור בסעיף 4(3) לחוק) לבין הגשת התובענה לבית הדין בגין פגיעה בעובד, עקב אותה תלונה. בכך באים לידי ביטוי צרכי התפקוד היעיל וההתנהלות התקינה של מקום העבודה ויחסי העבודה בו. דרישה זו מתיישבת עם הוראתו של סעיף 5 לחוק המצמצמת את תקופת ההתיישנות לשנה אחת בלבד, מיום היווצרות עילת התביעה...".

ע"ע 259/06 רפי רותם - מדינת ישראל-משרד האוצר, ניתן בתאריך 20.9.07, סעיף 23 לפסק הדין. עוד בעניין זה ר' בר"ע 123/09 צביה הכספי - עירית אילת, ניתן ביום 4.3.09, סעיף 11 לפסק הדין).

6.           התובע טוען כי הפגיעה בזכויותיו החלה בשנת 2009, אולם מדובר בהתנכלות ממושכת ורק כאשר התובע הבין כי זכויותיו לא יושבו בטווח הקצר שנותר לו עד לסיום עבודתו בעירייה, נוצרה בעצם עילת התביעה. התובע לא נקב בתאריך מסויים לעניין זה.

אין לקבל טענה זו.

7.           לאור הוראות החוק וההלכה שנקבעה בפסיקה, המועד הקובע להיווצרות עילת התביעה לעניין סעיף 5 לחוק, הוא מועד הגשת התלונה לרשות המוסמכת, אשר בעטיה פגע המעביד בעובד, ולא כל מועד אחר.

8.           אין חולק כי התלונה הוגשה על ידי התובע עוד בינואר 2009 (נספחים 1-2 לכתב התביעה). כתב התביעה הוגש בתאריך 24.11.11, כמעט שנתיים לאחר מועד הגשת התלונה על ידי התובע.

9.           לאור האמור, מועד הגשת כתב התביעה אינו מאפשר לבית הדין להיזקק לרכיבים הנתבעים בכתב התביעה המבוססים על הפרת הוראות החוק. מטעם זה דינם של אלו להידחות על הסף מחמת התיישנות. אך בכך לא די.

10.       " ככלל אין להורות על מחיקת התביעה גם אם סיכוייה לכאורה קלושים" (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן, [פורסם בנבו]).

עם זאת, בע"ע 716/05 - יעקב [פורסם בנבו], נקבע להלן:

"כאן המקום להטעים, כי, אכן, נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשת דחייה על הסף. זאת על מנת שלא לשלול מהתובע להביא את עניינו לידי הכרעה לגופם של דברים ובכך לממש את זכותו המשפטית. עם זאת אין במגמה זו כדי לאיין כל טענה לסילוק תובענה על הסף וכי במקרים בהם ישוכנע בית הדין כי חלה התיישנות על התביעה לא יימנע בית הדין מדחיית התובענה."

(ר' ע"ע 805/06 לוי נ' התעשייה האוירית לישראל בע"מ, [פורסם בנבו], מיום 19.2.08), כך נפסק גם לאחרונה בע"ע 1443/04 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 4.3.08, דגש שלי - ש.ש.).

11.       דרכו של בית הדין שלא לדחות תביעות על הסף היא נר לרגלינו. עם זאת, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר ששוכנעתי כי כתב התביעה הוגש בחלוף שנים עשר חודשים מיום הגשת התלונה, לאור הוראות סעיף 5 לחוק ולאור הפסיקה הברורה בעניין, אין בידי בית הדין להיזקק לרכיבים בכתב התביעה המבוססים על הפרת הוראות חוק הגנה על עובדים, שכן חלפה התקופה שקבע המחוקק בין מועד היווצרות העילה לבין מועד הגשת התביעה לבית הדין, ודינם סילוק על הסף גם אם היו לכאורה סיכויים לתביעה.